דנה ברגילהפרויקטים המצטיינים של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל: לא מרחב לקליטת עליה בכפר סבא, דיאלוג בעיר כמטאפורה לדיאלוג מגדרי בת"א, כלוב אנושי בחיפה, חזרה למרכיבים השורשיים בראשון לציון ואיחוי פערים אורבניים וחברתיים ברח אלנבי בת"א. כל הפרטים והקישורים לפרויקטים בהמשך הכתבה.
אפרת ג'יקובס – מרחב קליטה – בכפר סבא – מנחה: אדר' איציק אלחדיף:
הפרויקט עוסק בשאלה: "כיצד ניתן לשלב עולים חדשים בסביבה העירונית. תוך הגדרתם מחדש של מושגי התארחות. זרות. והשתלבות ע"י תכנון עירוני. כעולה חדשה שעלתה לישראל לפני 7 שנים. מרגישה חיבור לנושא. ובחרתי לבחון אם ניתן ע"י תכנון עירוני להשפיע על תהליך זה. מיקום הפרויקט ברחוב ויצמן בכפר סבא. והוא אינו נקודתי. אלא מרחבי. ומתפרס לאורך הרחוב. במגרש הראשון, הקשור לתחילת תהליך הקליטה יצרתי לשלב בו הם אורחים".
"בשלב רגיש זה. בניין שהכל מתרחש בתוכו. ובו בחרתי לתכנן משרדי עלייה. בנוסף לחדרי יעוץ ותמיכה לעולים. הזר מתואר דרך המבנה המוחצן. בו יצרתי זרימה ופתיחות. ומתקיים בו חיבור של האלמנטים השונים. המגרש השני הוא על יד השוק העירוני. וקיימים בו מגוון שימושים המותאמים לעולה ולתושב העיר כאחד: אולפן. ספרייה. מסחר. ומרכז קהילתי. ההשתלבות מתבטאת בדרכים שונות לאורך רחוב ויצמן. ליצירת שילוב. מגורי העולים פרוסים לאורך הרחוב. המגרש השלישי הינו מקרה בוחן של סוגי מגורים אלו. ותוכנן לשמש מגורים עבור חיילים בודדים. דרך המבנה קיים חיבור בין העולים לתושבים. בנוסף להשתלבות מבנה ה ”in fill” לקיים".
קישור לתמונות ומידע נוסף אודות אפרת ג'קובס
נעם ליבנה – איזה מין מרחב – מנחה: אדר' אודי מנדלסון:
"לאחרונה עלתה המודעות על יחסי אחד לאחת. כותרות רבות מציגות יחסים שהגיעו לקיצון. החברה הישראלית. בחרה לקבוע את כבוד האדם כחוק יסוד. הנותן מקום לכל אדם באשר הוא. מטרת הפרויקט לנקוט עמדה לגבי היחסים הלא מאוזנים בין האחד, האטום. לאחת, השקופה. ע"י שימוש באנלוגיה למפרק עירוני, המייצר יחסים דומים. הפרויקט מבטא אדריכלית תפישה החברתית- התנהגותית בין השניים ע"י מרחב המאפשר בחירה חופשית למאזן היחסים הנכון. המפרק העירוני בין כיכר רבין בתל אביב לכיכר אתרים, מייצר יחסים לא מאוזנים בין שקיפות לאטימות. כיכר רבין נוכחת ובעלת חשיבות לאומית, אך שקופה ביומיום, ולא מנוצלת למפגש אנושי. כיכר אתרים שבקצה העיר, בנקודה בה העיר רוצה לייצר דיאלוג עם החוץ הים, אך הכיכר אטומה ולא מאפשרת דיאלוג".
"הפרויקט מנסה למצוא ביטוי מרחבי משמעותי לאיזון בין השקוף לאטום, ע"י יצירת מצבים ציבוריים משתנים, חיזוק הדיאלוג של העיר עם עצמה ופתיחת המחסומים שהעיר מייצרת בדיאלוג עם הים. הפרויקט נותן מענה לצורך של דיירי העיר במרחבים עירוניים, ולצורך של האורח במרחבי בילוי וביטוי עצמי. תקוותי שהפרויקט יתרום לחיזוק הדיאלוג בין העיר לעצמה ובין העיר לחוץ וישמש דוגמא לדיאלוג מודע בין האחד לאחת".
לתמונות ומידע נוסף אודות נעם ליבנה
קרן דקל – הכלוב האנושי – מנחה: אדר' נעם סרי לוי:
ממוקם בלב חיפה, ברחוב חסן שוקרי בצמוד לגן הזיכרון בשכונת הדר הכרמל. הפרויקט דן בסוגיית השיקום מול הענישה – הנידוי מול הקירוב, ומציע פתרון לשילוב אוכלוסיית האסירים בסביבה מבוקרת ועירונית כדי להקטין את שיעורי הרצידיביזם תוך קידום האספקט השיקומי. יישום בנייה חדשה לבית שיקומי זה, באמצעות חיבור ממד הכליאה עם ממד של חינוך, ביה"ס לקרימינולוגיה ו/או עבודה סוציאלית. תהליך החזרה לחברה מתווך באמצעות מפגשים מקצועיים וגם עם הסביבה העירונית העוטפת את המתחם. הגן ובנייני השימור מהווים מעין ממברנה דיפוזיבית, והם חוצצים בין העיר למבנה ומאפשרים מיקרו קוסמוס של התרחשות מבוקרת ומפרה בין משתמשים שונים. בעזרת כלים תכנוניים ואדריכליים נבנתה רשת חללים היררכית מותאמת בד בבד עם הגדרת שימושים המשרתים אוכלוסיות שונות, ואלה מהווים מצע לתהליך שיקומי-חברתי-עירוני משמעותי.
קישור לתמונות ומידע נוסף אודות קרן דקל
עדן ברזילי – BIG CITY LIFE– מנחה: אדר' אלכס קרט:
הפרויקט עוסק בסוגיית הנורמות החברתיות והשפעתן על הארכיטקטורה ועל המרחב העירוני בממד הזמן. עקב הטרנספורמציה שעובר הרחוב העירוני עם הזמן, נוצרים "חורים", "ריק עירוני". בפרויקט זה אנסה לנצל חורים אלו כהזדמנות לגשר ולאחות פערים אורבניים וחברתיים גם יחד, זאת בעזרת תכנון של רצף מבנים זמניים המשתנים בהתאם, למיקום ולצרכים שהעיר של היום מבקשת. בפרויקט לקחתי כמקרה מבחן את רחוב אלנבי בתל אביב כדוגמא לרחוב עירוני בעל טרנספורמציה ואינטנסיביות מתמדת המאפשר השפעה לכלל העיר.
אבירם אליאס – אחוי – השבר – מנחה: אדר' ד"ר מיכל משה:
"ראשון לציון עיר ילדותי, השתנתה לבלי היכר. ממערב לעיר הוותיקה נבנתה עיר נפרדת שנולדה מתוך ניכור. התפיסה השלילית של ההווה את העבר, גרמה לשבירת הדנ"א המרחבי ואיבוד הזהות המרחבית-המקומית. כיוצר המאמין בחשיבותה של המקומיות, בפרויקט הגמר שלי הצבתי לעצמי מטרה לאחות את ה"שבר-האורבני" שנפער בלב העיר. באמצעות תכנון אדריכלי שמצח מתוך מרכיבי הזהות השורשיים של העיר – הדיונה, הפרדס והבאר. איחוי שיחבר בין מזרח ומערב העיר המחולקת, בשלושה מקומות אסטרטגים, יחיה מרחב שוטטות שקמל ויזמין את כולנו להיכנס לפרדס".
לפרטים ותיאום:
054-4654699 מרב קליק לרנר ע. דוברת אוניברסיטת אריאל meravkl@ariel.ac.il
