יעל וייסהשנה הסטודנטים בשנה האחרונה בבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל עבדו על עבודות הגמר בנושא תכנון מגורים תוך התייחסות להיסטוריה ולסביבה, תחושת קהילתיות במעונות הסטודנטים והגלות של מפוני גוש קטיף – פרויקטים באריאל וסביבתה.
"פרויקט הגמר הוא חלק ממסע גילוי ופרשנות אישית של כל סטודנט, מסביר פרופ' אדר' בני לוי ראש בית הספר לארכיטקטורה, מסע שתכליתו יצירת רעיונות ומקומות ראויים עבור החברה והסביבה באמצעות ארכיטקטורה, זהו פרויקט אישי אך עם דגש על דיונים ולמידה משותפת. מספר תכונות יסוד נדרשות בפרויקט; להעלות ענין עקרוני ולהציב עמדה ערכית וביקורתית על כך, לחדש, להיות שדה חיפוש, ניסוי וביטוי אינדיבידואלי בעל ערך קולקטיבי וכן לעורר את המחשבה והרגש. בהתאם לכך לא נקבע השנה נושא על וכל סטודנט בחר באופן אישי נושא – התוצאה היא פרויקטים מגוונים המתפרשים בכל הארץ".
מספר פרויקטים שתוכננו באריאל על ידי בוגרי בית הספר לארכיטקטורה:
איתיאל ישי מהיישוב נופי נחמיה – מגורים בהרי השומרון – בהנחיית אדר' דניאל אזרד: חבל השומרון הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב. לאחר מלחמת ששת הימים חזרנו אל אדמת אבותינו. בעקבות אילוצים אסטרטגיים ומדיניים נאלצנו לבנות בשומרון באופן מהיר, חסר זהות, ללא תכנון מעמיק, וללא התייחסות ארכיטקטונית למקום. אך גם כיום הבנייה חסרת האופי ממשיכה ביתר שאת. ההצעה בפרויקט היא תכנון מגורים אשר מתייחסים למקום מבחינה היסטורית, שואבים השראה מהסביבה המקומית, נותנים מענה קהילתי, מותאמים לאוכלוסייה ומתייחסים לקנה מידה אנושי. תהליך העבודה כלל מחקר אודות בנייה בהר בארץ ובעולם, הסקת מסקנות ותכנון על פי התבוננות בבנייה ההררית תוך זיקה לשומרון.
דורון אנהנג מגדרה – מעונות סטודנטים כמעבדה אדריכלית למגורים קהילתיים – בהנחיית אדר' דניאל אזרד: העולם כיום רווי אינפורמציה ומתאפיין בבדידות כמגפה. בפרויקט נעשה ניסיון לנצל את האחד בכדי להתמודד עם השני. האדריכלות העתידית צריכה "ללמוד" תוך כדי תנועה, כאשר נקודת הסיום בה הפרויקט נתפס כגמור אינה חד משמעית יותר. תפקיד בעלי המקצוע הוא להתמודד עם צרכי השעה ולכן, על האדריכלים להבין כיצד אדריכלות יכולה לעזור במאבק בבדידות. הפרויקט מבוסס על מערך מעונות סטודנטים חזרתי מודולרי. על ידי שליטה במודול, ניתן לבחון כיצד החלטות מרחביות שונות משפיעות על תחושת הקהילה והבית של הסטודנטים וכך להמשיך להשתנות ולהשתפר עם הזמן.
הדס בן אבי גדלה בקיבוץ מירב מתגוררת בעלי – "גלות מקומית" – בהנחיית אדר' אודי מנדלסון: הפרויקט עוסק במושג המקום והתמקמות האדם במרחב, דרך עיני הגולה, המהגר והפליט. מפוני גוש קטיף שפונו ב 2005 מביתם בנצרים והתמקמו מחדש במרחב העיר אריאל.
"האדם נמצא בתנועה תמידית, מסבירה הדס בן אבי, אחרי חיפוש מקום בעולם. החיפוש אחר מקום בעולם, המעבר ממקום למקום, תחושות הגלות במעברים אלו, זוהי תנועת נפש אוניברסאלית תמידית. כאשר הפליט מייצג עבורנו את מקרה הקיצון של מושג המקום – כאדם הנמצא בחוסר מקום, או נע ונד במתח בין שני מקומות אליהם הוא קשור .כיצד ניתן לבטא את המורכבות של מושג המקום, ובמקרה הספציפי, הסיפור של אותם גולים במרחב העיר אריאל?
