מעבר לים ומעבר לחלומות: שלושה ישראלים מנצלים אזרחות גרמנית ללימודים באירופה

בעידן של גלובליזציה, יותר ויותר צעירים ישראלים מגלים את היתרונות הטמונים באזרחות האירופאית שלהם. עבור בעלי אזרחות גרמנית, האפשרות ללמוד באוניברסיטאות מובילות באירופה בעלות מופחתת משמעותית ובתנאי קבלה שונים, פותחת דלתות חדשות להשכלה גבוהה ולהזדמנויות חיים. הכירו את יעל, רון ודניאל, שלושה סטודנטים ישראלים שניצלו את האזרחות הגרמנית שלהם כדי להגשים חלומות אקדמיים ומקצועיים ברחבי אירופה.

יעל בברלין: מהנדסת הביוטק של המחר

"כשהגעתי לברלין לפני שלוש שנים, הרגשתי שאני נוחתת בעולם אחר," מספרת יעל אלון, בת 26 מרמת גן. "הייתי עם תואר ראשון בביולוגיה מהטכניון והרבה חלומות, אבל גם עם פחדים."

יעל בחרה ללמוד בטכנישה אוניברסיטט ברלין (TU Berlin), אחת מהאוניברסיטאות המובילות באירופה בתחום ההנדסה והטכנולוגיה. היא נרשמה לתוכנית המאסטר בהנדסת ביוטכנולוגיה, תחום שתמיד משך אותה אך בישראל היה פחות נגיש עבורה.

"בישראל, תנאי הקבלה לתוכניות דומות היו גבוהים מאוד, וגם שכר הלימוד היה מעבר להישג ידי," היא מסבירה. "בברלין, עם הדרכון הגרמני שלי, שילמתי רק כ-300 יורו לסמסטר, הכולל גם כרטיס תחבורה ציבורית לכל העיר. בישראל הייתי משלמת פי עשרה, לפחות."

תנאי הקבלה היו שונים גם כן. "הם הסתכלו על הפרויקטים המעשיים שעשיתי בתואר הראשון יותר מאשר על הציון הממוצע. זה אפשר לי להתקבל למרות שהציונים שלי לא היו מושלמים."

החיים בברלין הציבו בפני יעל אתגרים אקדמיים לא פשוטים. "לימודי ההנדסה כאן מאוד אינטנסיביים, והייתי צריכה להשלים פערים בידע המתמטי שלי. אבל המערכת מאוד תומכת. יש מערך שלם של שיעורי עזר, ואפילו מצאתי חונך סטודנט שעזר לי בחינם דרך תוכנית מיוחדת של האוניברסיטה."

המפנה המשמעותי בחיי יעל הגיע כשהכירה את מרקוס, סטודנט גרמני לפיזיקה, במהלך פרויקט משותף בין המחלקות. "זה היה קלישאתי להפליא," היא צוחקת. "שני סטודנטים שנפגשים במעבדה. הוא עזר לי עם המודלים המתמטיים ואני הסברתי לו את הביולוגיה מאחורי הניסוי."

לפני חצי שנה הם התחתנו בטקס קטן בברלין, עם משפחה שהגיעה משתי המדינות. "החתונה שלנו הייתה מיזוג תרבויות מושלם, בדיוק כמו החיים שלנו כאן," היא מחייכת.

כיום, יעל עובדת על פרויקט הגמר שלה בשיתוף עם חברת ביוטק מקומית, עם אופציה להשתלב בחברה לאחר סיום התואר.

רון בוינה: ממשחקי מחשב לפיתוח משחקים מתקדמים

"אמא שלי תמיד אמרה שאני מבזבז את החיים על משחקי מחשב," מספר רון לוי, בן 24 מחיפה. "עכשיו היא מתגאה בבן שלה שלומד באחת האוניברסיטאות הטובות באירופה לפיתוח משחקים."

רון בחר באוניברסיטת האמנויות היישומיות בוינה (Die Angewandte) ללימודי מדיה אינטראקטיבית ועיצוב משחקים. "כשגיליתי את התוכנית הזו, ידעתי שזה בדיוק מה שאני רוצה. בישראל, אין תוכניות דומות ברמה כזו, ובארה"ב זה היה עולה לי הון."

עם האזרחות הגרמנית שלו , רון משלם רק כ-750 יורו בשנה, לעומת סטודנטים בינלאומיים אחרים שמשלמים אלפי יורו. "ההבדל הוא עצום. חברים שלי שלומדים בתוכניות דומות בארה"ב יסיימו עם חובות של עשרות אלפי דולרים."

וינה הציעה לרון לא רק לימודים איכותיים אלא גם איכות חיים גבוהה. "וינה מדורגת באופן קבוע כאחת הערים הטובות בעולם לחיות בהן. יש כאן סצנת אמנות ותרבות מדהימה, והעיר מאוד בטוחה ונוחה לסטודנטים."

תנאי הקבלה לתוכנית היו שונים מאוד ממה שרון היה מצפה בישראל. "הם ביקשו תיק עבודות יצירתי, ולא התמקדו רק בציונים או במבחן פסיכומטרי. הייתי צריך להוכיח יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. זה התאים לי בדיוק, כי תמיד הייתי יותר יצירתי מאשר אקדמי קלאסי."

האתגר הגדול של רון היה השפה. "למרות שרוב הקורסים מתנהלים באנגלית, גרמנית היא עדיין חשובה לחיי היומיום. למזלי, קיבלתי קורס גרמנית בחינם כסטודנט אירופאי."

בוינה, רון פגש את סופיה, סטודנטית אוסטרית למוזיקה. "נפגשנו בפרויקט משותף שבו פיתחתי משחק המבוסס על מוזיקה קלאסית. היא הייתה היועצת המוזיקלית," הוא מחייך. "עכשיו אנחנו גרים יחד ומתכננים להתחתן אחרי שנסיים את הלימודים."

רון כבר פיתח שני משחקים עצמאיים שזכו להצלחה בפסטיבלים ברחבי אירופה. "החלום הוא להקים סטודיו קטן משלנו, אולי אפילו בישראל. אני רוצה להביא את הידע והניסיון שצברתי כאן חזרה הביתה."

דניאל בברצלונה: מאדריכלות חלומית למציאות מעוצבת

"ברצלונה היא עיר של אדריכלות מופלאה. ללמוד אדריכלות כאן זה כמו ללמוד ציור בלובר," אומר דניאל כהן, בן 27 מירושלים.

דניאל בחר באוניברסיטה הפוליטכנית של קטלוניה (UPC Barcelona Tech), הידועה בפקולטה המובילה שלה לאדריכלות. "גאודי, הארכיטקט הקטלוני המפורסם, הוא מקור השראה עבורי מאז שהייתי נער. ללמוד בעיר שלו היה חלום."

עם האזרחות הגרמנית שלו, דניאל נהנה משכר לימוד של כ-1,500 יורו בשנה, במקום כ-7,000 יורו שמשלמים סטודנטים מחוץ לאיחוד האירופי. "זה הבדל משמעותי מאוד, במיוחד בתוכנית ארוכה כמו אדריכלות."

"בישראל, תנאי הקבלה לאדריכלות תחרותיים מאוד ומבוססים בעיקר על ציונים גבוהים. כאן התהליך היה שונה לגמרי – הם ביקשו תיק עבודות, מכתב מוטיבציה וראיון אישי. זה אפשר לי להציג את החשיבה היצירתית שלי, את הפילוסופיה האדריכלית שמעניינת אותי."

לדניאל היו אתגרים לא מעטים בדרך. "קטלאנית היא השפה הראשית כאן, למרות שרוב הקורסים מתנהלים בספרדית או אנגלית. הייתי צריך ללמוד שתי שפות במקביל." גם הגישה האדריכלית הייתה שונה. "באירופה יש דגש רב יותר על היסטוריה, שימור ואדריכלות בת-קיימא. זה היה שונה ממה שהכרתי, אבל זה בדיוק מה שרציתי ללמוד."

בברצלונה, דניאל פגש את מריה, סטודנטית ספרדייה לעיצוב פנים. "הקשר שלנו התחיל בוויכוח על פרויקט," הוא צוחק. "אני עיצבתי בניין והיא חשבה שהחלל הפנימי לא יעבוד. בסוף היא צדקה."

לפני שנה הם התחתנו בטקס קטן בעיר העתיקה של ברצלונה. "החתונה שלנו הייתה מזיגה של תרבויות – ישראלית, ספרדית ויהודית. המשפחות שלנו התחברו למרות פערי השפה."

דניאל כבר עובד במשרד אדריכלים מקומי במקביל ללימודיו. "העבודה הזו נותנת לי ניסיון מעשי שאי אפשר לקבל רק מהלימודים. אני חולם להקים משרד משלי, אולי אפילו עם סניפים בישראל ובספרד."

דלתות פתוחות בעולם האקדמי האירופאי

שלושת הסיפורים הללו מדגימים את היתרונות הרבים שמציעה אזרחות אירופאית לסטודנטים ישראלים. מעבר לחיסכון הכלכלי המשמעותי, האזרחות פותחת דלתות למוסדות יוקרתיים עם גישות פדגוגיות שונות ותנאי קבלה המתמקדים ביכולות מגוונות.

החיים האקדמיים באירופה מציעים לסטודנטים הישראלים הזדמנות לחוות עצמאות, להתמודד עם אתגרים ולהתפתח מקצועית ואישית. הם חוזרים מהחוויה הזו עם תואר יוקרתי, שפות נוספות, קשרים בינלאומיים וראייה רחבה יותר של העולם והתחום המקצועי שלהם.

עבור יעל, רון ודניאל, האזרחות הגרמנית הייתה הרבה יותר מסתם דרכון נוסף – היא הייתה כרטיס כניסה לעתיד אקדמי ומקצועי שלא היו יכולים לדמיין אחרת. ועבור רבים כמותם, זוהי דרך להרחיב אופקים ולהגשים חלומות, תוך שמירה על הקשר עם המורשת והזהות הישראלית שלהם.